akavitalkeren@gmail.com

השארת הודעה מהירה

כלי נשק מסורתיים

קבודו: רקע כללי

פירוש השם "קובודו" הוא: דרך/דרכי אומנויות לחימה יהודית מסורתיות.

古 – KO, furu(i), Old

武 – BU, MU, Military

道 – DO, Way, Path

מקור אומנות "הריוקיו קובודו" הוא אוקינאווה ובין אומנויות מגוונות אלו נמצאת גם אמנות "כלי נשק צבאיים עתיקים", או בתרגום חופשי יותר "כלי נשק מסורתיים". למעשה הצורך בפיתוח כלים אלו הוא תולדה של האיסור לנשיאת כלי נשק, שהוטל על המקומיים, תחילה ע"י השליט המקומי (שו שין, Sho shin) בשנת 1480 ומאוחר יותר עם כיבוש שבט הסאטסומה (Satsuma) בשנת 1609.

מאחר והידע באמנויות הלחימה השונות, וביניהן גם הריוקיו קובודו, הועבר בע"פ הרי שקשה מאד להתחקות אחר העובדות לאורך ההיסטוריה. אזכורים אודות העיסוק בריו קיו – קובודו (אמנויות לחימה וכלי נשק אוקינאוויים) ניתן למצוא בכתבים שונים, שירים, ציורים וחפצי אומנות וכן בתיעודים בספרי ההיסטוריה. כבר בראשית המאה ה- 12 עסקו המקומיים ב- "בוג'וטסו" (Bo Jutsu), ו- "יאריבו" (Yaribo). סביר להניח כי עיקר השימוש בכלים אלו היה לצורך הגנה מפני שודדים ולא לצרכים צבאיים של ממש. אינני חושב שהיה בכוחם של האיכרים המקומיים להתמודד מול אנשי צבא מאורגנים ומיומנים המחזיקים בחרבות וכלי נשק עדיפים. עם זאת הרי שכלי נשק אלו, אשר עברו הסבה מכלי בית וכלים חקלאיים לכלי הגנה, שימשו היטב את בעליהם, משהיו אלה מיומנים דיים.

עוד נציין כי סביר להניח שהעיסוק בריוקיו-קובודו היה נפוץ בעיקר במעמד הלורדים המקומיים "אג'י" (Aji) ומאוחר יותר בקרב המעמדות העליונים. מקורם של חלק מן הכלים היה בסין כמו האגרופן, שעבר טרנספורמציה לגרסה מקומית או המוט הארוך (Kun, Bo). חלק נוסף מן הכלים מקורו כנראה באוקינאווה, כמו הסאי (Sai) או הטינבה (Tinbe) וכנראה שגם הטונפה (Tuifa ,Tunfa). הכלים היו עשויים מחומרי גלם פשוטים וזמינים כגון עץ ומתכת: "אקו" (משוט סירה), "בו" (מוט עץ), "טקו" (אגרופן העשוי מפרסות סוס), "נונצ'אקו" (עשוי גם הוא מאבזרי סוס ובהמות עבודה), "סאי" (כלים חקלאיים), "טויפה" או "טונפה" (ידית כתישה) ועוד כלים שונים, חלקם ידועים יותר וחלקם פחות.

נונצ'קו

סוגים שונים של נונצ'קו

נונצ'קו (בסינית: ヌンチャク, נקרא גם נונצ'קס או נונצ'קה) הוא כלי נשק המשמש באמנויות לחימה, אשר מורכב משני מקלות, המחוברים אחד לשני על ידי שרשרת קצרה או חבל קצר.

היסטוריה

בעבר שימש הנונצ'קו ככלי חקלאי המשמש לחביטה בגבעולי אורז לשם הפרדת הגרגירים מן הגבעולים, או להצלפה בבהמות השדה. לאחר שבאזור יפן הוחלט איסור על נשיאת כלי נשק בידי האזרחים חיפשו האזרחים כלי נשק חדשים, במטרה להגן על עצמם. ואז השתמשו בכלי הנשק החקלאים שהיו בהישג ידם כמו: טונפה, סאי, קאמה ועוד. בניהם הנונצ'קו .

השימוש בנונצ'קו

השימוש בנונצ'קו מתבצע על ידי העברתו מיד ליד תוך אחיזה באחד המוטות כך שהשני יוכל לשמש כאמצעי הגנה/התקפה מול התוקף. ישנן טכניקות נוספות בנונצ'קו אשר מתרחשות כאשר שתי המוטות מוחזקות בשתי הידיים ואפילו שתי המוטות ביד אחת. ניתן להשתמש בשתי נונצ'קות בו זמנית. השימוש בנונצ'קו מלווה בטכניקות רגל או יד מאמנויות לחימה שונות.

הנונצ'קו באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הנונצ'קו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מכל הסוגים : סיניות קונק-פו יפניות קארטה, קוריאניות טאיקוונדו

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

קטאנה-חרב

קטאנה (katana – 刀) היא חרב ארוכה, אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל חרב, וגם לסכין.

כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא לחרב המסורתית שבה השתמשו הסמוראים: חרב מעוקלת, בעלת להב יחיד וניצב ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם ואקיזיאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הקאטנה, נקרא "סאיה" (saya).

השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, קנג'וטסו (אמנות הלחימה בחרבות) התפתח לאמנויות לחימה המתאימות יותר לזמננו. למשל, איאיידו היא אומנות שליפת הקטאנה, וקנדו היא אמנות הלחימה עם חרבות, כיום בעיקר עם שינאי (shinai), חרב במבוק, ובוקן (boken), חרב עץ, ובוגו , מגן גוף וראש. אף על פי כן, קוריו(koryu – האסכולה העתיקה) עדיין מלמדים את השיטות וטכניקות הלחימה מהזמנים הפיאודליים של יפן.

קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אמנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשישה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי שקלים ליחידה.

החרב באמנויות הלחימה המודרניות

כיום החרב משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מכל הסוגים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

שימוש במקלות לחימה- קנדו (剣道)

קנדו (剣道) היא אומנות לחימה יפנית במקלות ובחרבות, שפותחה במאה ה-16 כדי לאחד מספר רב של טכניקות שונות. משנת 1975 ואילך הוגדר הרעיון מאחורי הקנדו כ"לחנך את הרוח האנושית על ידי יישום עקרונות הקטאנה". מכאן שקנדו הוא משמעת עצמית, בזמן שטכניקת הלחימה היא קנג'יטסו.

קנדו נלמד עם "חרבות" העשויות מבמבוק חצוי (הנקראות "שינאי") ומגן גוף וראש ("בוגו"). לעוסקים בקנדו קוראיםקנדוקה. קנדוקות משתמשים גם בחרבות מעץ ("בוקן" או "בוקוטו"), בקאטנה או בבאיאייטו, ובקודאצ'י (חרבות ממתכת – הקאטנה ארוכה, קודאצ'י קצרה יותר והאיאייטו דומה לקאטנה אבל לא חדה) כדי לתרגל קאטות. בקנדו מודרני יש שני סוגי התקפה – חיתוך ודקירה. ניתן לבצע חיתוכים רק על החלק העליון של הראש, החלק הימני והשמאלי של הגוף, ופרקי היד. דקירות ניתן לבצע רק על הגרון, אך מכיוון שדקירה המבוצעת בצורה שגויה יכולה לפצוע את הצוואר, משתדלים ללמד אותה בשלבים מתקדמים יותר.

היסטוריה של הקנדו בקצרה

קנדו, "דרך החרב", כוללת בתוכה את תמצית העקרונות באמנויות לחימה יפניות. מאז ממשלת הסמוראים הקדומה ביותר, במהלך תקופת הקמאקורה (1185-1233), סיוף, ביחד עם רכיבה על סוסים וקשתות, היו עיסוקיהם המלחמתיים העיקריים של השבטים הצבאיים. בתקופה זו, הקנדו התפתח תחת השפעה חזקה של זן בודאיזים. הסמוראי יכול היה להשוות את חוסר החשיבות של חייו בלהט הקרב, מה שהיה נחוץ לניצחון בקרבות יחידניים, לתפיסה הבודהיסטית של אופיה המשלה של ההבדלה בין חיים ומוות.

אז, לוחמים רבים הגיעו להארה באמצעות אימון בקנדו. הלוחמים הללו יסדו בתי ספר לאימון בקנדו אשר התמשכו מאות שנים, ואשר מעצבים את בסיס האימון בקנדו כיום. שם כל בית ספר מיצג את תמצית ההארה של מקימו. לכן, ה'איטּוֹ-ריוּ' (一刀流; 'בית הספר של החרב היחידה') מרמז על הארתו של המיסד, שכל חיתוכי החרב האפשריים נובעים מ- ונכללים בחיתוך מקורי ויסודי יחיד. ה'מוּטוֹ' (無刀; 'ללא חרב') הוא בית ספר המיצג את הבנתו של יוצרו, יַאמַאוֹקַה טֶשְשוּ, אשר לפיה "אין חרב חוץ מהשכל". ה'מוּנֶן מוּסוֹ ריוּ' (無念無想流; 'ללא מטרה, ללא חשיבה מראש'), באופן דומה, מיצג את ההבנה שתמצית הקנדו מתעלה על תהליך החשיבה המשקפת. תרגילי הקנדו הרשמיים אשר נקבעו לפני מספר מאות שנים, נלמדים היום באמצעות צורות (forms) קבועות, או קאטות (型). האימונים בקנדו, באמצעות חרבות אימון מבמבוק (שינאי) ושריון (בוגו), הונהגו לראשונה

במאה ה- 18 על ידי נַאגַאנוּמַה שירוֹזַאֶמוֹן קוּניסַאטוֹ (長沼四郎左衛門国郷; 1688-1767). תפיסות כמו 'מושין', או 'ראש נקי ממחשבות', כפי שהתמקצעו בהן פרשני זן, הם הישגים חיוניים לרמה גבוהה של קנדו. 'פודושין', או 'ראש דומם', היא תכונה תפיסתית של האלפודו-מיו-או, אחת מחמשת 'מלכי האור' של בודהיזם שינגוֹן, ואומרת שהסייף לא יכול להיות מולך שולל על ידי אשליות של סכנה, ספק, פחד, או הפתעה, העולים מפעולותיו של יריבו. ב-1920, דאי ניפון בודוקאי אי (大日本武徳会, מפתח קרן אמנויות הלחימה היפנית) שינה את שם האמנותמגֶקיקֶן (撃剣, 'חרב פוגעת') לקנדו.

לבוש מסורתי

  • בוגו (Bogu) היא מערכת השריון שבה משתמשים באמנות הלחימה קנדו. המערכת מורכבת מארבעה חלקים: מן, קוטה, דו וטרה.
  • מן (Men) – קסדה אשר לובשים על הראש במטרה להגן מחיתוכי פנים או ראש. מתחת למן נמצא הצוקי, המגן על הגרון מהדקירה היחידה המותרת בקנדו, צוקי (דקירה לגרון).
  • קוטה (Kote) – מגני פרק כף היד, מגנים מפני חיתוך פרקי כף היד, קוטה.
  • דו (Do) – מגן החזה והבטן, מגן כנגד חיתוכי הבטן, והחזה, וצדי הגוף – הידארי דו (חיתוך צד שמאל) ומיגי דו (חיתוך צד ימין).
  • טארה (Tare) – מגן החלק התחתון של הגוף. על הטארה כל קנדוקה מרכיב את תג השם שלו ושם הדוג'ו בו הוא מתאמן, לתג זה קוראים זקן (Zekken).

הקנדו באמנויות הלחימה המודרניות

כיום המקלות וחרב הקנדו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

למרות השם, תלמידי קראטה מתקדמים לומדים גם שימוש בנשק – בדרך כלל נשק מסורתי (קובודו) יפני/אוקינאווי, אבל בקראטה כעקרון נמנע אימון ושימוש בנשק חם לסוגיו.

נפוץ מאוד בהקשר זה לימוד שימוש בכלי הנשק הבאים:

'סאי' – מעין קילשון יד בעל שלוש שיניים, שהאמצעית שבהן ארוכה.

"סאי" (Sai)כלי נשק עשוי מתכת אשר שימש ככל הנראה ככלי חקלאות דמוי קלשון ששיניו הקיצוניות קוצרו.
הסאי מוכר במספר וואריאציות: "מנג'י" (Manji), "מונטי" (Munti).
כלי נשק זה ניתן גם לזריקה, עובדה המרחיבה את אפשרויות השימוש בו.
בתקופות מסוימות שימש ה- "סאי" כוחות שיטור.

הסאי באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הסאי משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

'טונפה' – מעין אלה עם ידית נוספת ב-90 מעלות לגוף (כיום בשימוש משטרות רבות במערב).

"טונפה" (Tunfa) כלי העשוי עץ ששימש בעבר כידית לכלי טחינה. לכלי מספר כינויים:
Tonfa, Tunfa, Toifa, Tuifa, Tunkua
עד ימינו אלה משמש כלי זה (בוואריאציות שונות) כוחות שיטור ברחבי העולם.

הטונפה באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הטונפה משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

'ג'ו' – מוט קצר.
'בו' – מוט ארוך.

בו" (BO)נקרא גם "קון" (KUN). עשוי מעץ חזק וגמיש. ה- "בו" שימש לצרכים שונים. יתרונו הגדול מצוי באורכו ועל כן משמש כלי זה ככלי הגנה גם לטווחים ארוכים. אורך ה- בו מותאם לגובה המשתמש. מקובל למדוד את ה- "בו" ביחידת המידה "שאקו" (Shaku) , כרגל אחת. ה-"בו" הסטנדרטי הינו "רוקו שאקו בו" (Roku Shaku Bo), כלומר כ- 6 "שאקו".

יתרון נוסף לכלי היא היכולת להשתמש בשני קצותיו.
על מנת לערוך סימולציות קרב משתמשים ב- "בו" העשוי מבמבוק "קומי-בו".

ה"בו" באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הבו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

"קאמה" (Kama)כלי חקלאות ששימש לקציר. זהו כלי דמוי מגל בעל ידית עץ ולהב מתכת חד דמוי סהר.

הקאמה באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הקאמה משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

"שוריצ'ין" (Suruchin)חבל או שרשרת מתכת ארוכה בעלת משקולות בקצותיה.

רוב כלי הנשק האלו הם בעצם וריאציות על כלים חקלאיים, שהיו בשימוש באוקינאווה.

בנוסף לקבודו לומדים הלוחמים במסלול ההכשרה להתמודד מול נשקים מודרניים חמים וקרים מאחר ואנו עלולים להתמודד עם כל נשק אלו.

השוריצ'ין באמנויות הלחימה המודרניות

כיום השוריצ'ין משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

 

בנוסף לקבודו לומדים הלוחמים במסלול ההכשרה להתמודד מול נשקים מודרניים חמים וקרים מאחר ואנו עלולים להתמודד עם כלי נשק אלו.

נפוץ מאוד בהקשר זה לימוד שימוש בכלי הנשק חמים וקרים הבאים הבאים:

"סכין/דוקרן"-כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.

 

"אקדח"-כלי נשק חם זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.

 

"אגרופן"-כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.

 

"אלות/מקלות רחוב"-כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.

    יש לכם שאלות?

    השאירו פרטים ונחזור אליכם

    השאירו לנו את הפרטים הבאים

    מבטיחים לחזור בהקדם:

      קידום אתרים אורגני קידום אתרים אורגני
      Open chat
      1
      Scan the code
      🙋‍♂️מוזמנים להצטרף להצלחה שלנו🥇 ולהיות חלק ממשפחת הלוחמים היוקרתי של המדרשה לאומנויות הלחימה ואימון מבצעי 🥋🤼‍♂️🥊🇮🇱

      לחץ על הקישור 👇