ערכים והתמודדות של הלוחם במסלול הכשרה עצות בדרך להצלחה

התכונות החשובות שאומנות לחימה יהודית מסורתית מטפחת באדם הם:

1. יכולת ההתמדה היות ובה טמונה היכולת למשמעת

באמצעות הבנה מעמיקה של האופי האנושי ומהות האדם מלווה המאמן את תלמידיו עם גדילתם כילדים, נערים ולבסוף אנשים בוגרים. בשלב הילדות העידוד להתמדה באימונים מתבצע ע"י "גמולים" אשר מכירים בערך ה"מאמץ" שמשקיע הילד עם הגעתו לאימונים והשתתפותו בהם.

הגמול אינו "חפץ" או "מתנה" כמו שנהוג כיום בחברתנו אלא גמול ערכי של הכרת כבוד על הצטיינות, גילוי משמעת גבוהה, שקט, מנהיגות וכד'.

ה"גמול" אם כך הינו "תוצאה של כבוד" כגון הרשאה לילד לבצע קידה לקבוצה יחד עם המאמן בסוף השיעור, לשמש כ "עוזר מאמן" המדגים טכניקות באימון, להוות ראש קבוצה ממונה מטעם המאמן וכד'.

כל אלה גורמים לחיזוק הדימוי העצמי של הפרט ומעודד בצורה יעילה את המשך ההתנהגות הרצויה.

גמולים נוספים הינם בחינות דרגה תקופתיות, השתתפות במחנות אימונים ותחרויות המחזקות אצל הילדים את ההכרה בפעילותם ובערך עצמם.

דוגמא לתרגיל קלאסי לבניית כוח הרצון היא התרגיל "אדמה חמה" בו ילד אחד צריך להגיע ל"מטרה" מוגדרת מראש (קיר, חפץ, ידו המושטת של המדריך) כאשר חברים אחרים בקבוצה מנסים לעצור בעדו בגופם.

באמצעות תרגיל זה לומד הילד להתמיד ולא לוותר, לדעת להחליט האם להתחמק ממכשולים או להתמודד עמם, לזהות נקודות חולשה ובהתאם, לנוע באופנים ובכיוונים שונים (לפנים, לצדדים ולאחור) אך כל הזמן תוך חתירה להגיע למטרה.

תרגיל זה ממצב באמצעות הגוף את תחושת הילד "אם אני רוצה אני יכול ואין דבר שיעצור בעדי".

בגילאי הנערות עם התפתחותו הפיזיולוגית והתבגרותו הנפשית של הנער העידוד להתמדה מתממש באמצעות קורסים מקצועיים ייחודיים, והכנה לקראת מסלולי הדרכה ובעצם הפיכת הנער ל"מנהיג עתידי".

התווית מסלול ממשית זאת של הצבת מטרות ברורות והאופן למימושן מהווה אתגר הגורם להיענות אצל הנער.

2. פתוח ושכלול יכולת הקשב והריכוז:

שאומנות לחימה יהודית מסורתית מתייחסת אל יכולת הקשב והריכוז כמיומנות נרכשת. המיומנות נרכשת בהדרגה ולאורך זמן, תחילה באמצעות סדרה של תרגילי יסוד כגון תנועה אחידה במעגלים, "תפישת מקום" מוגדר מראש על המזרון, בשורות וכד'.

בשלבים מתקדמים מתנסים התלמידים במיומנויות של אוזן/גוף (תרגילי ריתמוס ותזמון הקושרים הקשבה לתנועת הגוף).

השלבים המתקדמים ביותר מהווים רמה של קשב "כלל חושי" בו המתאמן רואה, שומע, חש, מריח, מרגיש ומפתח יכולת של "אבחנה דקה", מנתח את המידע אותו קלט ומוציא לפועל תוכנית פעולה בהתאם. זוהי רמה של גמישות מחשבתית תפקודית עילאית המאפיינת את האדם מכל היצורים החיים על הארץ. זוהי הרמה אליה שואף ה"לוחם המיומן" בקרב מגע.

3. הקניית יכולת התמודדות עם כישלון:

היכולת להתמודד עם כישלון והתובנה שניתן אף להיבנות ממנו היא ייחודית ליצורי אנוש. עפ"יאומנות לחימה יהודית מסורתית זוהי יכולת נרכשת, ויש צורך בתהליך מובנה המתאים לנפש האדם בכדי שתתקיים ההפנמה ב"ערך הכישלון כאמצעי למידה והתפתחות לעתיד".

כאשר אנו מתבוננים בתינוק המתפתח אנו רואים שהוא נופל ו"נכשל" בפעולות רבות. מכך ניתן להבין שבאמצעים אלה יכולתו ניבנה עד לרמה של שיכלול והצלחה ואז חוזר התהליך שוב לגבי יכולת מורכבת יותר ונוצרת התפתחות ספירלית ביכולתו.

מכך ניתן להבין שה"כישלון" הוא לגיטימי ומהווה צורך התפתחותי. תורת אומנות לחימה יהודית מסורתית מיישמת עקרון זה בשיעורים באופן מובנה ובהדרגה, תחילה, באמצעות טכניקות יסוד כגון נפילה וקימה, ספיגה והתאוששות אשר בהיבט הפיזי נותנים תחושה גופנית של המשכיות וכתוצאה מכך מתקבל משוב ברור לתהליך הלמידה, דהיינו הנפילה או החבטה מכאיבים פחות.

עם התפתחות הילד לנער ולאדם בוגר עקרון זה מועבר להיבט של התמודדות נפשית ורגשית עם כישלון החניך משתתף במגוון פעילויות כגון סדנאות, השתלמויות ותחרויות אשר כוללות בתוכם אינטראקציה קבוצתית או זוגית (עבודה מול יריב אחד) וחווית הכישלון הינה חלק בלתי נפרד מפעילות זו תוך הקרנת המופשט למציאות.

בשלבים אלה החניך מודע לאפשרות שיכשל אך יותר מכך יודע שיהיה המשך… זוהי אם כך המחשה של תהליכי חיים מעולמו של האדם. בסופו של התהליך באמצעות טכניקות ותהליכים של אימון מנטאלי ודמיון מודרך החניך מגיע לאפשרות לפעול בחייו בהעזה אך בשיקול דעת, עם מוכנות לקחת סיכונים תוך מודעות ויכולת התמודדות עם מצבים של כישלון.

4. הקניית תכונות של איפוק שליטה וריסון עצמי:

תכונות של איפוק, שליטה וריסון עצמי הן ערך מרכזי ביכולתנו לקיים חברה תרבותית. לכאורה, עיסוק בפעילות של "אומנות לחימה יהודית מסורתית" הוא נוגד להגדרת תכונות אלה. למעשה, רוכש החניך המתאמן ב אומנות לחימה יהודית מסורתית יכולות ומיומנויות המאפשרות את התכונות הנ"ל.

ההסבר לכך נשען על הבנת היכולת וההתנהגות האנושית הן בפן הפיזי/הישרדותי והן בפן הפסיכולוגי של תכונות האדם. החניך המיומן בוטח בגופו ובכשירותו להישרד!!! ומעמדה זו של בטחון עצמי ושליטה עצמית יש לו את השקט הנפשי המאפשר לו להימנע ולהתחמק מעימותים ללא תחושה של פחיתות כבוד. כיוון שהוא מכיר את ההרסנות שבאלימות הוא מנסה להימנע ממנה. כל זאת יכול להתממש רק מעמדה של "כוח".

לוחם ב אומנות לחימה יהודית מסורתית מאומן לפעול לפי מודל ה"עימות האלים" הכולל את השלבים הבאים:

מודעות לסכנה – זיהוי בעיה – ניסיון מניעה – הימלטות – הגנה עצמית.

תכונות אלה נלמדות בתורת אומנות לחימה יהודית מסורתית באופן מובנה המתאים ליכולת התפתחות האדם. בגיל הרך השיעורים עוסקים בהקניית כללי ה"עשה ואל תעשה" וביכולת של הילדים לדחות סיפוקים מידיים שלבים אלה מדגישים את יכולת ההגנה והתחמקות ממגע קשה.

בהמשך לומדים הנערים להצליח להעריך מצבים וסיטואציות וזאת ע"י ניתוח מילולי של "מקרים ותגובות" של אירועים אמיתיים שהתרחשו בארץ ובעולם.

הרמה הגבוהה מועברת לבוגרים ע"י תרגילי הדמיה (סימולציה) המתקיימים באמצעים מנטאליים של טכניקות דמיון מודרך.

ברמה הפיזית מתנסים בתרגילים כמו מסלול התקלות בו נדרש החניך לתפקד מול מצבים שאינם ידועים מראש ברמה הגבוהה ביותר של יכולת הערכת איומים וקבלת החלטות תחת לחץ. רמה זו הינה הרמה הקרובה ביותר אותה ניתן לדמות למציאות.

5. הקניית מסגרת וגבולות:

האימון והלמידה של תורת אומנות לחימה יהודית מסורתית נחשבת אחת הדרכים היעילות להכרה והפנמת כללי התנהגות של עשה ואל תעשה ליחיד בפרט ולחברה בכלל.

ראשית מדובר בידיעה של גבולות הגוף של האינדיבידואל מה ביכולתו לבצע בהיבט הפיזי של העשייה ומה מחוץ ליכולותיו. באמצעות הדינאמיקה וההתפתחות של יחסים בקבוצה לומד החניך גם לשמור על מסגרת של "כללי משחק" של הסביבה והחניך מבין שהחריגה מהכללים עלולה לסכן גם אותו ולכן אינו חורג מהם בהקפדה. גם תחום זה מתאים להתפתחות האדם ונרכש בהדרגה ע"י החניכים עפ"י גילם ויכולתם התפיסתית. החינוך לעמידה בגבולות מתחיל בגיל הצעיר תוך שימוש בשיטות לימוד קלאסיות עפ"י מודלים של למידה בחיקוי. זהו מודל חינוכי אינטגרטיביאשר מחד מעמיד את הקבוצה במרכז (על כל המשתמע) אך מוצא גם את הדרך לתת ליחיד אמצעי ביטוי נאותים מאידך. בסופו של דבר החניך יודע לא רק את גבולות היכולת אלא גם מהראוי שיממש עם כישוריו.

6. הכרה בסמכות ובהיררכיה, תפיסת המאמן/המורה/ההורה כמודל לחיקוי:

בהתייחס לנושאים אלה מאמצת תורת "אומנות לחימה יהודית מסורתית" את מודל "חוכמת הטבע". עפ"י תפיסת עולם זו גידולם בבטחה של גורים/תינוקות מושתתת על קיום מערכת ברורה של "עשה ואל תעשה". על הגור לקבל את הסמכות ההורית באופן מלא וללא עוררין אחרת הוא מסכן את קיומו. ההורים עקב הכרתם את הסביבה יודעים מה נכון או לא מה מסוכן או בטוח וזאת על סמך מורשתם הגנטית וניסיונם המצטבר בחיים. לפי כך סידרו של הטבע הוא שהילד תופס את הבוגר כמודל לחיקוי ולמעשה מצפה ממנו ש"יוביל " אותו בעולם.

בהקשר זה רואה החניך את המאמן לא רק כמודל לחיקוי פיזיולוגי (בכוחו, גמישותו וכשירותו הגופנית) אלא גם כמורה רוחני. אין זה מספיק שהמאמן ידע את שיטת קרב מגע על בוריה, עליו להוות גם דמות אנושית ראויה לחיקוי בעל שפה גבוהה, יכולת ביטוי והבנה מעמיקה של נפש האדם.

7. פיתוח אסטרטגיות תכנון וחשיבה:

תורת אומנות לחימה יהודית מסורתית כוללת סדרה של תרגילים כגון שליטה במרחק ושינויו המהיר, התנהגות/תנועה נישנת ואז שינוי מהיר, הטמנת פחים, פעולה ישירה או עקיפה, הטעיות בכיוון, בגובה ובזמן, פעולות להגבלת היריב, התקפות לנקודות בלתי צפויות ובזמן לא צפוי, טכניקות של עבודת צוות וכד'. כל אלה מאפשרים לחניך המיומן הסתכלות רחבה על המציאות תוך שמירה על שיווי המשקל והשקט הפנימי, בניית טקטיקות כחלק מאסטרטגיה כוללת ויכולת לתכנן מהלכים תוך צפייה מראש של תגובות האחר. תרגילים אלה מקנים לשולט בהם יכולת מתקדמת במיומנויות החיים, ובאמצעות עקרון ההשלכה (Transfer Effect) יאפשרו התנהלות מוצלחת יותר בחיי היומיום בתחומים כגון המשא ומתן השוטף שמנהל הפרט מול החברה, פתיחות וקבלה של דעות שונות, מתן כבוד לזולת, הבנת מגבלות הכוח וכד'.