פירוש השם "קובודו" הוא: דרך/דרכי אומנויות לחימה יהודית מסורתיות.

古 – KO, furu(i), Old

武 – BU, MU, Military

道 – DO, Way, Path

מקור אומנות "הריוקיו קובודו" הוא אוקינאווה ובין אומנויות מגוונות אלו נמצאת גם אמנות "כלי נשק צבאיים עתיקים", או בתרגום חופשי יותר "כלי נשק מסורתיים". למעשה הצורך בפיתוח כלים אלו הוא תולדה של האיסור לנשיאת כלי נשק, שהוטל על המקומיים, תחילה ע"י השליט המקומי (שו שין, Sho shin) בשנת 1480 ומאוחר יותר עם כיבוש שבט הסאטסומה (Satsuma) בשנת 1609.

מאחר והידע באמנויות הלחימה השונות, וביניהן גם הריוקיו קובודו, הועבר בע"פ הרי שקשה מאד להתחקות אחר העובדות לאורך ההיסטוריה. אזכורים אודות העיסוק בריו קיו – קובודו (אמנויות לחימה וכלי נשק אוקינאוויים) ניתן למצוא בכתבים שונים, שירים, ציורים וחפצי אומנות וכן בתיעודים בספרי ההיסטוריה. כבר בראשית המאה ה-12 עסקו המקומיים ב- "בוג'וטסו" (Bo Jutsu), ו-"יאריבו" (Yaribo). סביר להניח כי עיקר השימוש בכלים אלו היה לצורך הגנה מפני שודדים ולא לצרכים צבאיים של ממש. אינני חושב שהיה בכוחם של האיכרים המקומיים להתמודד מול אנשי צבא מאורגנים ומיומנים המחזיקים בחרבות וכלי נשק עדיפים. עם זאת הרי שכלי נשק אלו, אשר עברו הסבה מכלי בית וכלים חקלאיים לכלי הגנה, שימשו היטב את בעליהם, משהיו אלה מיומנים דיים.

עוד נציין כי סביר להניח שהעיסוק בריוקיו-קובודו היה נפוץ בעיקר במעמד הלורדים המקומיים "אג'י" (Aji) ומאוחר יותר בקרב המעמדות העליונים. מקורם של חלק מן הכלים היה בסין כמו האגרופן, שעבר טרנספורמציה לגרסה מקומית או המוט הארוך (Kun, Bo). חלק נוסף מן הכלים מקורו כנראה באוקינאווה, כמו הסאי (Sai) או הטינבה (Tinbe) וכנראה שגם הטונפה (Tuifa ,Tunfa). הכלים היו עשויים מחומרי גלם פשוטים וזמינים כגון עץ ומתכת: "אקו" (משוט סירה), "בו" (מוט עץ), "טקו" (אגרופן העשוי מפרסות סוס), "נונצ'אקו" (עשוי גם הוא מאבזרי סוס ובהמות עבודה), "סאי" (כלים חקלאיים), "טויפה" או "טונפה" (ידית כתישה) ועוד כלים שונים, חלקם ידועים יותר וחלקם פחות.

נונצ'קו

סוגים שונים של נונצ'קו

נונצ'קו (בסינית: ヌンチャク, נקרא גם נונצ'קס או נונצ'קה) הוא כלי נשק המשמש באמנויות לחימה, אשר מורכב משני מקלות, המחוברים אחד לשני על ידי שרשרת קצרה או חבל קצר.

היסטוריה

בעבר שימש הנונצ'קו ככלי חקלאי המשמש לחביטה בגבעולי אורז לשם הפרדת הגרגירים מן הגבעולים, או להצלפה בבהמות השדה. לאחר שבאזור יפן הוחלט איסור על נשיאת כלי נשק בידי האזרחים חיפשו האזרחים כלי נשק חדשים, במטרה להגן על עצמם. ואז השתמשו בכלי הנשק החקלאים שהיו בהישג ידם כמו: טונפה, סאי, קאמה ועוד. בניהם הנונצ'קו .

השימוש בנונצ'קו

השימוש בנונצ'קו מתבצע על ידי העברתו מיד ליד תוך אחיזה באחד המוטות כך שהשני יוכל לשמש כאמצעי הגנה/התקפה מול התוקף. ישנן טכניקות נוספות בנונצ'קו אשר מתרחשות כאשר שתי המוטות מוחזקות בשתי הידיים ואפילו שתי המוטות ביד אחת. ניתן להשתמש בשתי נונצ'קות בו זמנית. השימוש בנונצ'קו מלווה בטכניקות רגל או יד מאמנויות לחימה שונות.

הנונצ'קו באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הנונצ'קו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מכל הסוגים: סיניות קונק-פו יפניות קארטה, קוריאניות טאיקוונדו

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

קטאנה-חרב

קטאנה (katana – 刀) היא חרב ארוכה, אם כי בשפה היפנית המילה היא שם כללי לכל חרב, וגם לסכין.

כאשר דנים בקטאנה, לרוב הכוונה היא לחרב המסורתית שבה השתמשו הסמוראים: חרב מעוקלת, בעלת להב יחיד וניצב ארוך המאפשר אחיזה בשתי הידיים. בדרך כלל הסמוראים חגרו את הקאטנה יחד עם ואקיזיאשי (חרב יפנית קצרה). שילוב זה של שתי החרבות נקרא "דאישו" (daisho), וייצג את מעמדו החברתי של הסמוראי. הנדן של הקאטנה, נקרא "סאיה" (saya).

השימוש הרגיל בחרב הוא לחיתוך ושיסוף, אם כי גם דקירות אפשריות. בדרך כלל מחזיקים את הקטאנה בשתי ידיים, אך ניתן להחזיקה גם ביד אחת, וחוגרים אותה כך שהלהב פונה כלפי מעלה. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, קנג'וטסו (אמנות הלחימה בחרבות) התפתח לאמנויות לחימה המתאימות יותר לזמננו. למשל, איאיידו היא אומנות שליפת הקטאנה, וקנדו היא אמנות הלחימה עם חרבות, כיום בעיקר עם שינאי (shinai), חרב במבוק, ובוקן (boken), חרב עץ, ובוגו , מגן גוף וראש. אף על פי כן, קוריו (koryu – האסכולה העתיקה) עדיין מלמדים את השיטות וטכניקות הלחימה מהזמנים הפיאודליים של יפן.

קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אמנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשישה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי שקלים ליחידה.

החרב באמנויות הלחימה המודרניות

כיום החרב משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מכל הסוגים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

שימוש במקלות לחימה – קנדו (剣道)

קנדו (剣道) היא אומנות לחימה יפנית במקלות ובחרבות, שפותחה במאה ה-16 כדי לאחד מספר רב של טכניקות שונות. משנת 1975 ואילך הוגדר הרעיון מאחורי הקנדו כ"לחנך את הרוח האנושית על ידי יישום עקרונות הקטאנה". מכאן שקנדו הוא משמעת עצמית, בזמן שטכניקת הלחימה היא קנג'יטסו.

קנדו נלמד עם "חרבות" העשויות מבמבוק חצוי (הנקראות "שינאי") ומגן גוף וראש ("בוגו"). לעוסקים בקנדו קוראיםקנדוקה. קנדוקות משתמשים גם בחרבות מעץ ("בוקן" או "בוקוטו"), בקאטנה או בבאיאייטו, ובקודאצ'י (חרבות ממתכת – הקאטנה ארוכה, קודאצ'י קצרה יותר והאיאייטו דומה לקאטנה אבל לא חדה) כדי לתרגל קאטות. בקנדו מודרני יש שני סוגי התקפה – חיתוך ודקירה. ניתן לבצע חיתוכים רק על החלק העליון של הראש, החלק הימני והשמאלי של הגוף, ופרקי היד. דקירות ניתן לבצע רק על הגרון, אך מכיוון שדקירה המבוצעת בצורה שגויה יכולה לפצוע את הצוואר, משתדלים ללמד אותה בשלבים מתקדמים יותר.

היסטוריה של הקנדו בקצרה

קנדו, "דרך החרב", כוללת בתוכה את תמצית העקרונות באמנויות לחימה יפניות. מאז ממשלת הסמוראים הקדומה ביותר, במהלך תקופת הקמאקורה (1185-1233), סיוף, ביחד עם רכיבה על סוסים וקשתות, היו עיסוקיהם המלחמתיים העיקריים של השבטים הצבאיים. בתקופה זו, הקנדו התפתח תחת השפעה חזקה של זן בודאיזים. הסמוראי יכול היה להשוות את חוסר החשיבות של חייו בלהט הקרב, מה שהיה נחוץ לניצחון בקרבות יחידניים, לתפיסה הבודהיסטית של אופיה המשלה של ההבדלה בין חיים ומוות.

אז, לוחמים רבים הגיעו להארה באמצעות אימון בקנדו. הלוחמים הללו יסדו בתי ספר לאימון בקנדו אשר התמשכו מאות שנים, ואשר מעצבים את בסיס האימון בקנדו כיום. שם כל בית ספר מיצג את תמצית ההארה של מקימו. לכן, ה'איטּוֹ-ריוּ' (一刀流; 'בית הספר של החרב היחידה') מרמז על הארתו של המיסד, שכל חיתוכי החרב האפשריים נובעים מ- ונכללים בחיתוך מקורי ויסודי יחיד. ה'מוּטוֹ' (無刀; 'ללא חרב') הוא בית ספר המיצג את הבנתו של יוצרו, יַאמַאוֹקַה טֶשְשוּ, אשר לפיה "אין חרב חוץ מהשכל". ה'מוּנֶן מוּסוֹ ריוּ' (無念無想流; 'ללא מטרה, ללא חשיבה מראש'), באופן דומה, מיצג את ההבנה שתמצית הקנדו מתעלה על תהליך החשיבה המשקפת. תרגילי הקנדו הרשמיים אשר נקבעו לפני מספר מאות שנים, נלמדים היום באמצעות צורות (forms) קבועות, או קאטות (型). האימונים בקנדו, באמצעות חרבות אימון מבמבוק (שינאי) ושריון (בוגו), הונהגו לראשונה

במאה ה-18 על ידי נַאגַאנוּמַה שירוֹזַאֶמוֹן קוּניסַאטוֹ (長沼四郎左衛門国郷; 1688-1767). תפיסות כמו 'מושין', או 'ראש נקי ממחשבות', כפי שהתמקצעו בהן פרשני זן, הם הישגים חיוניים לרמה גבוהה של קנדו. 'פודושין', או 'ראש דומם', היא תכונה תפיסתית של האלפודו-מיו-או, אחת מחמשת 'מלכי האור' של בודהיזם שינגוֹן, ואומרת שהסייף לא יכול להיות מולך שולל על ידי אשליות של סכנה, ספק, פחד, או הפתעה, העולים מפעולותיו של יריבו. ב-1920, דאי ניפון בודוקאי אי (大日本武徳会, מפתח קרן אמנויות הלחימה היפנית) שינה את שם האמנותמגֶקיקֶן (撃剣, 'חרב פוגעת') לקנדו.

לבוש מסורתי

• בוגו (Bogu) היא מערכת השריון שבה משתמשים באמנות הלחימה קנדו. המערכת מורכבת מארבעה חלקים: מן, קוטה, דו וטרה.
• מן (Men) – קסדה אשר לובשים על הראש במטרה להגן מחיתוכי פנים או ראש. מתחת למן נמצא הצוקי, המגן על הגרון מהדקירה היחידה המותרת בקנדו, צוקי (דקירה לגרון).
• קוטה (Kote) – מגני פרק כף היד, מגנים מפני חיתוך פרקי כף היד, קוטה.
• דו (Do) – מגן החזה והבטן, מגן כנגד חיתוכי הבטן, והחזה, וצדי הגוף – הידארי דו (חיתוך צד שמאל) ומיגי דו (חיתוך צד ימין).
• טארה (Tare) – מגן החלק התחתון של הגוף. על הטארה כל קנדוקה מרכיב את תג השם שלו ושם הדוג'ו בו הוא מתאמן, לתג זה קוראים זקן (Zekken).

הקנדו באמנויות הלחימה המודרניות

כיום המקלות וחרב הקנדו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים :

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

למרות השם, תלמידי קראטה מתקדמים לומדים גם שימוש בנשק – בדרך כלל נשק מסורתי (קובודו) יפני/אוקינאווי, אבל בקראטה כעקרון נמנע אימון ושימוש בנשק חם לסוגיו.

נפוץ מאוד בהקשר זה לימוד שימוש בכלי הנשק הבאים:

'סאי' – מעין קילשון יד בעל שלוש שיניים, שהאמצעית שבהן ארוכה.

"סאי" (Sai) כלי נשק עשוי מתכת אשר שימש ככל הנראה ככלי חקלאות דמוי קלשון ששיניו הקיצוניות קוצרו.

הסאי מוכר במספר וואריאציות: "מנג'י" (Manji), "מונטי" (Munti).

כלי נשק זה ניתן גם לזריקה, עובדה המרחיבה את אפשרויות השימוש בו.

בתקופות מסוימות שימש ה-"סאי" כוחות שיטור.

הסאי באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הסאי משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

'טונפה' – מעין אלה עם ידית נוספת ב-90 מעלות לגוף (כיום בשימוש משטרות רבות במערב).

"טונפה" (Tunfa) כלי העשוי עץ ששימש בעבר כידית לכלי טחינה. לכלי מספר כינויים: Tonfa, Tunfa, Toifa, Tuifa, Tunkua

עד ימינו אלה משמש כלי זה (בוואריאציות שונות) כוחות שיטור ברחבי העולם.

הטונפה באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הטונפה משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

'ג'ו' – מוט קצר.

'בו' – מוט ארוך.

בו" (BO) נקרא גם "קון" (KUN). עשוי מעץ חזק וגמיש. ה-"בו" שימש לצרכים שונים. יתרונו הגדול מצוי באורכו ועל כן משמש כלי זה ככלי הגנה גם לטווחים ארוכים. אורך ה-בו מותאם לגובה המשתמש. מקובל למדוד את ה-"בו" ביחידת המידה "שאקו" (Shaku) , כרגל אחת. ה-"בו" הסטנדרטי הינו "רוקו שאקו בו" (Roku Shaku Bo), כלומר כ-6 "שאקו".

יתרון נוסף לכלי היא היכולת להשתמש בשני קצותיו.

על מנת לערוך סימולציות קרב משתמשים ב-"בו" העשוי מבמבוק "קומי-בו".

ה"בו" באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הבו משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

"קאמה" (Kama) כלי חקלאות ששימש לקציר. זהו כלי דמוי מגל בעל ידית עץ ולהב מתכת חד דמוי סהר.

הקאמה באמנויות הלחימה המודרניות

כיום הקאמה משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

"שוריצ'ין" (Suruchin) חבל או שרשרת מתכת ארוכה בעלת משקולות בקצותיה.

רוב כלי הנשק האלו הם בעצם וריאציות על כלים חקלאיים, שהיו בשימוש באוקינאווה.

בנוסף לקבודו לומדים הלוחמים במסלול ההכשרה להתמודד מול נשקים מודרניים חמים וקרים מאחר ואנו עלולים להתמודד עם כל נשק אלו.

השוריצ'ין באמנויות הלחימה המודרניות

כיום השוריצ'ין משמש חלק בלתי נפרד מאמנויות לחימה מסורתיים:

ואצלנו באומנות לחימה יהודית מסורתית.

בנוסף לקבודו לומדים הלוחמים במסלול ההכשרה להתמודד מול נשקים מודרניים חמים וקרים מאחר ואנו עלולים להתמודד עם כלי נשק אלו.

נפוץ מאוד בהקשר זה לימוד שימוש בכלי הנשק חמים וקרים הבאים הבאים:

• "סכין/דוקרן" – כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.
• "אקדח"– כלי נשק חם זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.
• "אגרופן" – כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.
• "אלות/מקלות רחוב" – כלי נשק קר זמין ומסוכן ונפוץ מאוד בתקריות אלימות.

הפוסט כלי נשק מסורתיים הופיע ראשון בבית המדרש הגבוה לאומנויות לחימה משולבת יהודית מסורתית

בניגוד לבנות המסיימות בגיל 14-15 את התהליך המואץ, אצל גברים ניתן לראות צמיחה מואצת עד גיל 17 ותהליך התפתחותי הנמשך עד גיל 21.

באותה תקופה מתחוללים שינויים כמו התפתחות מסת השריר (כולל שריר הלב), גדילה וצפיפות העצמות, התפתחות אברים פנימיים ושינויים הורמונאליים.

אדם שבגיל ההתבגרות ידאג להזין את גופו יוכל למנוע תחלואות שונות במשך חייו ויבסס תפקוד אופטימאלי של הגוף.

נערים העוסקים בספורט צריכים עוד יותר להקפיד לאכול מזון איכותי ובתדירות יותר גבוהה על מנת לספק את כמות האנרגיה הנדרשת לאימונים ולהתאוששות מרבית בצילו של תהליך ההתבגרות.

תפריט עשיר הכולל את כל אבות המזון יסייע בהתפתחות תקינה לעומת תפריט שאינו מאוזן שלא רק יגרום לרגרסיה במצב הגופני אלא יכול לעצור את התפתחות גופנית הטבעית בגיל הנעורים!

יש להדגיש כי על מנת להגיע למטרות הגופניות באשר הן יש לנקוט בגישה הדרגתית של שיפור איכות רכיבי המזון הנכנס לגופינו ואין לנקוט בדיאטות קיצוניות המשנות מצב גופני בזמן קצר כי אין הן עומדות באחת עם מיצוי יכולות הלוחם וכושר עמידותו במאמצים אירוביים ממושכים או מאמצים אן אירוביים עצימים. בדיוק אותן יכולות הנדרשות מאיתנו באימונים במסלול ההכשרה.

אז איך מתחילים אתם שואלים?….

במאמר זה תמצאו תפריט כללי ומאוזן המתאים לסוג הפעילות בה אנו עוסקים. התפריט הזה הינו תפריט בסיסי, בהמשך ההכשרה נדבר יותר לעומק על תפריטים ספציפיים לכל פעילות ונדון בכל המורכבות של נושא התזונה לספורטאים ולוחמים, וכן חברים זה מה שאתם כרגע- ספורטאים ולוחמים!

אל תיבהלו מהתפריט "הקשוח" המצורף- במהלך הקורס נעמיק יותר, אם בהרצאות, הסברים בדף ובקו פתוח וישיר איתנו שיהיה זמין לחברי הקבוצה בלבד, ונתאים לכולם תפריט מאוזן שייתן את מלוא התפוקה לכל אחד.

התפריט:

יש להקפיד לאכול שלוש ארוחות עיקריות ביום וביניהן שניים עד שלושה חטיפים.

ארוחת בוקר: ארוחה קלילה בצורה של כריך עם ירקות בליווי טחינה או אבוקדו או מנה של דייסת קוואקר או כוס קורנפלקס מדגנים מלאים בתוספת חלב אורז או חלב שקדים.

ארוחת צהריים: על מנת לשמור על אנרגיה לאורך זמן יש להימנע לחלוטין מצריכת סוכר לבן ולהקפיד לאכול פחמימות מורכבות (רב סוכר) כמו מוצרי חיטה מלאה (לחם, פסטה), אורז מלא ובטטות בליווי סלט ירקות גדול בדגש על הירקות העליים הירוקים. מנה בשרית לצהריים תאכל ללא פחמימה ליד אלא רק בתוספת סלט ולכן יש להעדיף השלמה חלבונית מן הצומח כגון קטניות או שקדים בתוספת פחמימה איכותית בהנחה שהאימון מתבצע בשעות אחר הצהריים או הערב.

ארוחת הערב: בהנחה שהיא הארוחה שלאחר האימון יש להקפיד לכלול חלבונים. מנה בשרית (עוף או דג) מאודה או אפויה בתוספת סלט גדול או מנת חלבון צמחית בצורה של קינואה, עדשים או שעועית בתוספת פחמימה מלאה וסלט. יש לתבל את הסלט בכף טחינה או בשליש אבוקדו על מנת לספק סידן.

ארוחה לאחר אימון צריכה להיאכל מקסימום שעה לאחר תום האימון!

חטיפים בין ארוחות: פירות כגון בננות, תפוחים ופירות יבשים כמו תמרים ותאנים יעזרו לנו למלא מאגרים של אנרגיה זמינה ועדיפים על חטיפי אנרגיה על סוגיהם השונים. בנוסף שקדים טבעיים עשירים בחלבון ומעולים כחטיף בין ארוחות.

חטיף לפני אימון: 15-30 דקות לפני אימון- פרי יבש אחד, בננה או תפוח.

חטיף במהלך מאמץ ממושך (בד"כ אימון העולה על שעה) מומלץ לאכול פרי יבש או בננה כדי לחדש מאגרי אנרגיה

שתייה במהלך היום: מצב משק הנוזלים בגוף יקבע את היכולת לעמוד במאמצים ממושכים ועצימים ולכן יש לייחס לשתיית מים (בלבד) חשיבות עליונה.

מים ידאגו שלא נתייבש במהלך הפעילות ובמהלך היום.הם יעזרו לנו לפנות פסולת מן הגוף החוצה ויהוו מנגנון ויסות חום הגוף במאמץ.

הלכה למעשה: מייד לאחר היקיצה משנת הלילה יש לשתות 300-400 מ"ל מים. לאחר מכן יש להקפיד לשתות במהלך היום בטווח זמן של לפחות עשרים דקות מן הארוחות לפחות עוד שני ליטר. (בהנחה שאנו מקבלים גם נוזלים מן הפירות והירקות).

בעת פעילות מאומצת יש לתחזק את הגוף במים לאורך האימון בלי לחכות להרגשת הצמא.

מזונות שאינם מומלצים: משקאות ממותקים ומוגזים,שוקולד וחטיפים, מזונות מוחמצים וכבושים, קמח לבן באופן גורף, קפה, אלכוהול, מזונות מטוגנים.

לסיכום:

באימונים בתהליך מסלול הכשרת הלוחם, ידרוש מאיתנו כושר עמידות ברמה גבוהה ביותר וכך צריכה להיראות ההכנה אליו.

רמה גבוהה של אימונים, תזונה ומנוחה נאותה לאחר המאמץ.

יחד עם זאת יש לזכור שכולנו רוצים לעבור את גיל ההתבגרות בבריאות טובה ולתת לגוף את הכלים (מזונות) הכי יעילים לבניית בסיס איתן להתפתחות מקסימאלית.

במהלך מסלול ההכשרה בתוכנית האימונים אנחנו שמים דגש רב על תזונה כאלמנט חשוב ומשלים לאימונים ולהכנה המנטאלית ובשביל זה אנו זמינים לחברי הקבוצה.

זכרו- התזונה היא אחד הפרמטרים שיקבעו איך תעבור את האימון היומי, ואת מסלול הכשרת הלוחמים, ואת חייך בכלל!

הפוסט חשיבות התזונה הנכונה בתכנית הכשרת הלוחם באומנות לחימה יהודית מסורתית הופיע ראשון בבית המדרש הגבוה לאומנויות לחימה משולבת יהודית מסורתית

המחלקה המיוחדת לאימון ודרכה אישי- (Personal training and coaching) שמה דגש מיוחד הנותן פתרונות מושלמים המשלבים אורח חיים ספורטיבי על כל מרכיביו.
כאשר שמים דגש רב על כישורי חיים, משמעת עצמית גבוהה ובטחון עצמי.

אנו מציעים חבילות אימון אישי הניתנת להתאמה אישית לצרכים ולנתונים האישיים שלך ולוח הזמנים הנוח לך ביותר.

אתה לא צריך להיות בקבוצה סדירה באחד המסלולי הלחימה שלנו על מנת להירשם לתוכנית אימון והדרכה אישי- (Personal training and coaching)

אימון אישי מיועד לאנשים עם זמן מוגבל המעוניינים ללמוד תוך נכונות הרכבת זמני השיעור לזמן ולשעות הפנאי שיש להם במהלך היום.

הדרכות אישיות גם הם הדרך המהירה היעילה ביותר כדי ללמוד. אפשרות הדרכה זו היא גם עבור אנשים שמעדיפים לעבוד אחד על אחד או בסביבת קבוצה קטנה יותר.

אימון והדרכה אישי- (Personal training and coaching) מועבר על ידי המאמן הבכיר ביותר. בתוכנית אימונים עצמאית זו ניתן להתקדם בקצב שלך, יכולה להקיף את כל מגוון הנושאים שבו אנו מתמחים.

אם אתה רוצה לרכוש מיומנות של אומנויות הלחימה ארוכת טווח או קצרת טווח,מרתון אימונים והכנה לבחינות דרגה,כושר גופני – אנחנו יכולים לעזור!

המטרה הסופית של אסטרטגיה הגנתית של אמן לחימה מוצלח היא להפנים את כישוריו בצורה כזאת,שכישוריו אלו יהפכו אינסטינקטיבית.

עם הניסיון וההפנמה תהפוך תגובת הלוחם חד משמעית ונחרצת, ללא היסוס וללא התלבטות מאחר, שצריך הלוחם פיזית להגן על עצמו ועל חייו.

אימון והדרכה אישי- (Personal training and coaching) בתוכנית האימונים אישית ומיוחדת זו ילמד הלוחם ויחל לפתח את היכולת הגופנית והחשיבתית לעבד את המצבי החירום ולהגיב בהתאם באחריות וביעילות תוך הדרכה צמודה של מאמנו האישי.

דרך הלימוד שלנו יחד עם המאמן האישי- בקרבות פנים מול פנים וקרבות נגד כלי נשק וקרבות נשק מול נשק, הלוחם יפתח יכולת תגובה מהירה ואסטרטגיות של הגנה והתקפה בו זמנית עד לנטרול היריב.

באימוני הקרבות לומד הלוחם יחד עם מאמנו האישי ו/או שותפיו לאימון שיטות לחימה בסביבה מבוקרת תוך כדי בדיקת היכולות שלו בתור לוחם.

אנו בתור צוות ההדרכה והאימון החלק החשוב ביותר הוא הבטיחות.

כל אימוני הלוחמה מתבצעים עם מיגון איכותי על מנת לאפשר ללוחם להביע את יכולתו מחד ומאידך להבטיח הגנה מושלמת על בריאותו ועל בריאות חבריו לקבוצה.

מטרת תוכנית זו היא יש יישום משותף ומבוקר של טכניקות הטובות בעולם באומנויות הלחימה, שבה אנו מכשירים את הלוחמים במסלול האיכותי עם כל החברים המשתתפים בתוכנית.

במהלך הכשרת הלוחם במסלול ייחודי זה יוכל הלוחם לבדוק את כישוריו ולפתח את התקדמותו כלוחם בסביבה בטוחה ומבוקרת.

הנכם מתבקשים להתקשר ולתאם עמנו את תוכנית האימונים האישית שלך והגדרת השעות הנוחות לך.

הפוסט אימון והדרכה אישי הופיע ראשון בבית המדרש הגבוה לאומנויות לחימה משולבת יהודית מסורתית

מיטב רופאי הילדים והנוער, פיזיולוגים בעל שם עולמי מעידים כי אומנויות הלחימה הם אחד הדברים החשובים ביותר שבו מומלץ לשלב את הילד.

השלב ההתפתחותי הן מבחינה מנטאלית והן מבחינה פיזיולוגית בלימוד אומנות לחימה, יכול לסייע לילד בכל היבט של החיים.

ישנו שיפור בריאותי כללי, בטחון עצמי גבוהה, ריכוז טוב יותר, התנהגות טובה יותר ומידות מתוקנות יותר מבחינה חברתית: כל זה ניתן לקבל על-ידי לימוד אומניות הלחימה.

המחלקה המיוחדת לאימון ילדים ונוער שמה דגש מיוחד, בתוכניות אימונים על חנוך לערכים נגד האלימות ההולכת וגוברת לצערנו כיום הן במגרשי המשחקים, בחצר בית הספר, בתא המשפחתי הקרוב והרחוק, במקומות הבילוי ועוד'. החיים מאלצים אותנו לתת פתרונות למצבי חירום אלו.

בואו לדבר על למה.

הגנה עצמית: "לשימוש במצבי חירום בלבד" היא ביטוי המשמש בדרך כלל לתאר את היתרונות הגנה עצמית של אומנויות לחימה, אימון. התייחסות זו הופכת לעובדה להגדלת הביטחון העצמי של הילד ביכולת שלו להגן על חיו ועל חיי הסובבים אותו דרך האומניות הלחימה.
הצורך להגן על עצמם באופן אוטומטי יורד כי הם מתחילים במודע לפתח לעצמם בטחון עצמי גבוהה, אשר מוקרן לכל הסובבים אותם, מה שהופך אותם לפגיעים פחות בעצמם בנוסף על כך, אימון אומנויות לחימה כולל אסטרטגית הגנה עצמית, כמו גם בפועל הגנה עצמית. ילדים לומדים כיצד לזהות מצב שעלול להיות מסוכן, וכיצד למנוע עימותים.

שיפור אתלטי: יש סיבה מדוע מסלול הכשרת הלוחם באומנויות הלחימה מציע יתרונות רבים ומגוונים כל כך ראשית, היא יעילה להפליא שיפור קואורדינציה כללית מכיוון שהיא משתמשת בכל חלק של הגוף בצורה מאוזנת. גוף עליון, גוף תחתון, צד ימין, צד שמאל, תנועה קדימה, התנועה הרוחבית, תנועת הסיבוב, הם כלולים באמנויות הלחימה.

כושר גופני: שלוש חתיכות הפאזל כושר הם כוח, גמישות וסיבולת. לימוד אומנויות הלחימה מהווה איזון מושלם בין השלושה. לכן, ילד אשר מתמחה במסלול באמנויות הלחימה נמצא בעליונות פיזיולוגית ובשיפור משמעותי מתקדם. כמו כן, עקב האיזון בשלוש חתיכות הפאזל הם נוטים פחות לפציעות ספורט לאומת אחרים במאמצים פיזיים דומים.

בריאות: אומנויות לחימה, אימון הוא קישור מוכחת לבריאות טובה יותר עבור אנשים בכל הגילאים, אך במיוחד לילדים מכמה סיבות. בתוכניות אימונים אשר מסייעת להם להגיע למלוא הפוטנציאל האישי שלהם, תוך תרגול ביו מכני מדויק וטבעי הקיים באומנות הלחימה שלנו תוך הנאה וחדוות אימונים תומכת ואוהבת של צוות ההדרכה.
גם הרגלי תזונה ואורח חיים של התלמידים הוא חלק בלתי נפרד מלימוד אומנויות הלחימה והאימונים, כך ניתן לשלב ולפתח הרגלים בריאים אשר ידבק בתלמיד לאורך כל ימי חייו.

ריכוז: המחלקה המיוחדת לאימון ילדים ונוער שמה דגש מיוחד, בתוכניות אימונים על פיתוח הריכוז והחשיבה מאחר והדרישה להתמודדות במצבי חירום ולחימה חייבת להיות צלולה בעלת ריכוז גבוהה, אחרת מאבד הלוחם מיכולת התגובה שלו, מסיבה זו אנו מפתחים את יכולת הריכוז של הילד תוך כדאי המשמעת והאימונים.
מסיבה זו, משתפרת משמעותית היכולת של הילד להתרכז גם מחוץ לאימונים בחיי היום יום שלו בריכוז זה ניתן להעברה בקלות לפעילויות אחרות ולשיפור בלימודים.

בטחון: המחלקה המיוחדת לאימון ילדים ונוער שמה דגש מיוחד, בתוכניות אימונים אשר מסייעת להם להגיע למלוא הפוטנציאל האישי שלהם המעניק בטחון עצמי גבוהה הילד הוא תמיד במרכז כמשתתף בעל ערכים חיוביים.
המבנה של אומנויות לחימה בנוי על הרעיון של הגדרה להצלחה במסלול ההכשרה על ידי הצבת מטרות ומשימות בשלבי המסלול, שבו הם יכולים להשיג במהירות (בצבע חגורות) תוך שמירה על איזון גם לטווח הארוך עד להגשמת המטרה (חגורה שחורה).
בכל פעם שהם חווים הצלחה, ביטחונו העצמי משתפר עד שהם מאמינים כי עם עבודה קשה ומסירות, באפשרותם לבצע כמעט כל דבר בחיים.

הפוסט הצד הבריאותי הופיע ראשון בבית המדרש הגבוה לאומנויות לחימה משולבת יהודית מסורתית

התלמידים שלנו לומדים לגלות במהלך מסלול ההכשרה, שהם מסוגלים לבצע מטלות באופן מטבי הרבה יותר ממה שהם חשבו לפני הביצוע.
פיתוח אומץ הלב נלמד על ידי האתגרים בשלבי מסלול ההכשרה ונוטע בהם בטחון עצמי גבוהה גם מחוץ לאימונים בבית בעבודה ובבית הספר.
התמדה

מאחר ומסלול ההכשרה הינו לטווח ארוך אנו נותנים להם כלים להתמודד מול האתגרים הניצבים בפניהם, הם לומדים לא להיכנע ולא לוותר גם כאשר ניצבת מטלה קשה.
ההתמדה הינה הכלי והמפתח להצלחה במסלול ההכשרה וגם בחיי היום יום.
הצבת היעדים שלנו מבטיח, כי התלמיד יסיים את מסלול ההכשרה בהצלחה על ידי כושר ההתמדה וכוח הרצון שלו.
שיפור רמת הקשב והריכוז

הצלחה של טכניקה ומיומנויות בענף אומנויות הלחימה מצריך רמת ריכוז גבוהה הן באימונים והן ביישום הנלמד בעבודה משותפת יחד עם בן זוג באימון.
מרבית התלמידים בשלבים הראשונים נתקלים בקשיים טבעיים וריכוזם מוסח בקלות.
אנו מדריכים ומנחים את התלמידים איך להתמקד במהלך המטלות עד להצלחה מיטבית תוך הקשבה למטלה בהנחיית המאמן.
שיפור רמת הקשב והריכוז באימונים שלנו נותנת לתלמידים גם כלים מחוץ לאימונים בבית בעבודה ובבית הספר.
שליטה עצמית, משמעת עצמית

הצלחה של טכניקה ומיומנויות בענף אומנויות הלחימה מצריך רמת משמעת ושליטה עצמית גבוהה במיוחד תוך שמירה ומיקוד על כללי התנהגות.
התלמידים שלנו לומדים לפתח ברמה גבוהה במיוחד טכניקות של משמעת עצמית ושליטה עצמית בהנחיית צוות ההדרכה, המשלב במסלול ההכשרה מוסר ודרך ארץ של כללי התנהגות בין אדם לחברו- כדרך חיים
כבוד הדדי

מרגע כניסתו של התלמיד למסלול ההכשרה הוא מתקבל על ידינו מיד בחום ואהבה ובכבוד ולכן באופן טבעי הוא מחזיר לנו בחזרה גם כבוד והערכה לצוות ההדרכה.
התלמידים לומדים במהירות בתוך הקבוצה את המושג: "ואהבת לרעך כמוך" כאשר צוות ההדרכה מהווה מודל ודוגמא אישית לתלמידים.
התלמידים לומדים במהירות לחקות את הדוגמא האישית שהופכת להרגל התנהגותי אוטומטי הן באימונים והן מחוצה להם.
הגדרת יעדים במסלול ההכשרה

לימוד כיצד להגדיר ולהשיג מטרות הוא אחד המפתחות להצלחה בחיים.
אנו במסלול ההכשרה מגדירים את היעדים בכל יחידת אימון ובכל שלב ושלב במסלול.
אחת השיטות הנפוצות הן דירוג התלמיד על ידי חגורה בצבעים שונים עד לחגורה שחורה ומעלה.
התלמידים שלנו לומדים כיצד להגדיר את היעדים למטרה המתאימה, וכיצד להישאר ממוקדים כדי להשיג את המטרות שלהם.
כמו בכל מסלול הכשרה המעבר משלב לשלב מהווה אתגר אישי לכל תלמיד והשגת היעד מעניק להם תחושת הצלחה, הנותנת רצון להמשיך ולהצליח תמיד הן באימונים והן בחיי היום יום.
הגנה עצמית

אומנות לחימה יהודית מסורתית, משלבת במסלול הכשרת הלוחמים שלה ערכים של כבוד סבלנות ומשמעת עצמית.
לוחם שסיים את מסלול ההכשה אצלנו מסוגל להלחם מול כל אדם המסכן את חיוו ולתת פתרונות יעילים של הגנה והתקפה בו זמנית, בין שהתוקף חמוש בכלי לחימה מסורתיים כגון: במקל, סאי, טונפה, מנצ'טה, סכין, חרב, נונצ'קו או כאשר מותקף בידיים ריקות, בעמידה זקופה או בהאבקות על הקרקע עד לנטרול היריב .
פיתוח אישי דרך אומניות הלחימה

רוב ענפי הספורט הן קבוצתיים ודורש עבודת צוות מעולה ויכולת אישית מעולה,כאשר המטרה הסופית היא לנצח במשחקים.
אומנות לחימהיהודית מסורתית, משלבת במסלול הכשרת הלוחמים שלה את האופן העצמי של התלמיד והתפתחותו הספורטיבית מחד ומאידך מלמדת באדיבות, ענווה, שלמות, שליטה עצמית, משמעת, ביטחון ומנהיגות יחד עם ערכים רבים אחרים.
אומנויות לחימה יכולה להיות מסע אישי חשוב בהתפתחות לגילוי העצמיות של התלמידים.
לא כל התלמידים יזכו לתכנים חינוכיים וערכיים בענפי הספורט השונים כגון: כדור-רגל, כדור-סל, טניס, פוטבול ועוד'.
אך לעומת זאת על ידי לימוד אומנות לחימה יהודית מסורתית יזכו לפיתוח אישי מעולה.
מצוינות סוף מסלול ההכשרה – חגורה שחורה.

אומנות החימה יהודית מסורתית, משלבת בסוף במסלול הכשרת הלוחמים שלה בחינה לחוגרה שחורה דאן-1 .
המטרה שלנו היא לעזור לכל תלמיד להגשים יעד חשוב זה ולזכות בחגורה הנכספת חגורה שחורה לא רק באמנויות לחימה, אלא גם בחיים.
אומנות לחימה יהודית מסורתית, שמה דגש במסלול הכשרת הלוחמים שלה ללא הרף על האיכויות של מצוינות בקבלת חגורה שחורה, תוך פיתוח הכישורים והערכים אלה היום להיות מודל לחיקוי והמנהיגים של מחר, הן לפרט והן לכלל החברה בה הם חיים.
לסיכום

אם אתם מחפשים פעילות מקצוענית ומקצועית של לימוד אומנות לחימה יהודית מסורתית, המשלבת במסלול הכשרת הלוחמים שלה, לימוד מתמיד של ערכי התנהגות, הגנה עצמית וצמיחה אישית של התלמיד, המושרשת במסורת היהודית שלנו על עקרונות של מצוות בין אדם לחברו מחד ומאידך שלמות, התמדה, שליטה עצמית ואומץ לב.

הפוסט למה לבחור בנו? הופיע ראשון בבית המדרש הגבוה לאומנויות לחימה משולבת יהודית מסורתית